Vayedaber

רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָא בָּעֵי פַּגִּין מַהוּ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן מָלוּגְמָא מֵאַחַר שֶׁהוּא אוֹכֵל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה יְהֵא אָסוּר. אוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לַבַּיִת יְהֵא מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פגין מהו לעשות מלוגמא. משום דתנינן לקמן ברפ''ח כל האוכלין המיוחדין לאדם אין עושין מהן מלוגמא לרפואה בשביעית דרחמנא אמר לאכלה ולא למלוגמא והלכך בעי מי נימא דמאחר שהוא אוכל בהן פתו בשדה מאכל אדם נקראין ויהא אסור או דילמא מאחר שהוא מכניסן לתוך הבית כלומר לאחר שהוא מכניסן לתוך הבית דווקא ומכיון שהוא צריך להמתין עד שיהו ראוין שהוא מכניסן לתוך הבית יהא מותר למלוגמא דאכתי לאו מיוחד למאכל אדם הן ולא איפשיטא:

12a כְּתִיב וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל. רִבִּי חִייָא בַּר בָּא אָמַר שְׁתֵּי תְּבוּאוֹת אַחַת מִן הַבַּיִת וְאַחַת מִן הַשָּׂדֶה וּכְתִיב מִן הַשָּׂדֶה תֹאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כתיב וכו'. כדפרישית במתני':

תַּמָּן תַּנִּינָן הַפַּגִּין וְהַבּוֹסֶר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מִטָּמֵא טוּמְאַת אוֹכְלִין. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר מִשֶּׁיָּבוֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת. תַּנֵי כָּאן מִיַּד וְלֵית כָּאן מִיַּד. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּפַגֵּי תְאֵינִים הִיא מַתְנִיתָא הָא בִשְׁאָר כָּל הַפַּגִּין אֵינָן מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן הַפַּגִּין מִשְּׁיַּזְרִיחוּ אוֹכֶל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִין בַּשְּׁבִיעִית. הַכֹּל מוֹדִין חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חברייא אמרין שאין מטמאין טומאת אוכלין. כלומר בשביעית הכל מודין שאין מטמאין טומאת אוכלין מקודם שיבואו לשיעורא דמתני' משיזריחו דבשביעית בעינן שיהו מיהת ראוין לאכילה כ''ד וכן לענין טומאה לאו אוכלין נינהו בשביעית עד שיגיעו לשיעור שיכול לאוכלן בשדה מיהת אבל מתני' דעוקצין פלוגתייהו בשאר השנים ואיכא למימר דלר''ע בין פגי תאנה ובין שאר כל הפגין מטמאין טומאת אוכלין אע''פ שלא הגיעו לשיעורא דמתני' דהכא:

ור' פדת בשם ר' יוחנן אומר. דשאני שביעית והכל מודין בשביעית וכדמפרש ואזיל:

הכל מודין. כלומר לענין מאי הכל מודין:

תמן תנינן. בפ''ג דעוקצין:

תני כאן מיד. כלומר דמפרש הא דר''ע מטמא בהן משום טומאת אוכלין תני בהן מיד דאע''פ שלא הגיעו להשיעור דתנינן הכא במתני' מיד הן מטמאין משום אוכלין ופריך ולית כאן מיד הא לא תנינן מיד בהדיא ואמאי לא בעית למימר דצריך שיהא בהן כשיעורא דמתני' ומקודם לאו אוכלין נינהו כלל:

בפגי תאנה היא מתניתא. כלומר ר''ל מפרש למתני' דעוקצין דבפגי תאנה מיירי ובהו פליג ר''ע וקסבר דמטמאין טומאת אוכלין הואיל ונקראין אוכלין לענין שביעית וא''כ שיעורא דידהו לענין טומאה כדתנינן הכא בשביעית:

אבל בשאר כל הפגין. דכל פירות שלא נתבשלו נקראין פגין אף ר''ע מודה שאינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות האמורה בהן:

מתניתא אמרה כן. מלישנא דמתני' שמענו ג''כ דבפגי תאנה עסקינן דקתני משיזריחו ודרך פגי תאנה הוא כן ואז הן ראוין לאכול בהן פתו בשדה ומתני' דעוקצין נמי בהכי מיירי ושמעינן נמי דמקודם לכן לאו אוכל נינהו וכן בשאר כל הפגין דלא שייך בהן האי שיעורא לאו אוכלין נינהו עד שיבואו לעונת המעשרות:

הַקּוּר כְּעֵץ לְכָל דָּבָר אֶלָּא שֶׁהוּא נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְכַפּוֹנִיּוֹת לְאוֹכְלִין נִפְטָרוֹת מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. דָּרַשּׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְּבֵית מִדְּרָשָׁא הַקּוּר אֵין קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלַיו. וְרִבִּי יוֹסֵה מְפַקְּדִין עַל שׁוֹאֲלַייָא וְאָֽמְרִין לוֹן מִן לְכוֹן מֵימַר כֵּן. וַהֲווֹן אָֽמְרִין הוּא אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵה מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי וּמְסַייְעָה לָן דְּתַנֵי הַפַּגִּין שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין שׁוֹלְקִין אוֹתָן וּבִמְסוּייָפוֹת מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְלָאכְתָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובמסויפות. של סוף הקיץ מותר מפני שהוא מלאכתן שכן דרכן לאכלן ע''י שליקה וכמאכל אדם הן ומותר לשולקן:

אין שולקין אותן. כחומרי מאכל בהמה שאין שולקין אותן בשביעית:

דתני. בתוספתא (פ''ג):

א''ל ר' יוסי. אל תחושו לו דמתנית' פליגא עליה ומסייעה לן דקדושת שביעית חלה עליו:

ור' יוסי מפקדין על שואלייה. על השואלים אותו היה מצוה עליהם שינהגו בו קדושת שביעית והיה אומר להם מי הוא זה שאמר לכם כן שלא יהא שביעית חלה עליו שאתם מסתפקים ושואלין על כך ואמרו לו הוא ר' יודה בר פזי שדרש כן:

לאוכלין. לענין טומאת אוכלין כאוכלין הן ופטורות מן המעשרות:

כפניות. תמרים שלא בשלו כל צרכן:

כעץ לכל דבר. ואינו מטמא טומאת אוכלין אלא שהוא נלקח בכסף מעשר דגידולי קרקע הוא:

הקור וכו'. סיפא דמתני' בעוקצין שם והוא עץ רך הנוסף בסביבות הדקל בכל שנה ואוכלין אותו כשהוא רך:

מֵאֵימָתַי אוֹכְלִין פֵּירוֹת כו'. קוּר וכִפָּנִיּוֹת הֲרֵי הֵן כְּעֵץ וְכֵן אָנוּ אוֹמְרִים וְעֵץ אָסוּר לְשׁוֹלְקוֹ אֶלָּא בְּגִין דִּקְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קור וכפניות הרי הן כעץ. ובתוספתא שם גריס בקור וכפניות מותר. ונראה שחסר כאן הסיפא דתוספתא וצ''ל כדהתם והיינו דמדייק דמדקתני מותר וקשה מאי קמ''ל הלא קור כעץ הוא וכן אנו אומרין ועץ אסור לשלקו בתמיה. אלא ש''מ בגין דקדושת שביעית חלה עליו לפום כן צריך מימר מותר כצ''ל כמו שהוא בתוספתא ומיהת מסייעא לן דקדושת שביעית חלה עליו ומאכל אדם הוא לפי שלפעמים בני אדם אוכלין אותו:

הַבּוֹסֶר מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם כו'. גַּבֵּי בּוֹסֵר מַה אִית לָךְ אָמַר. אָמַר רִבִּי אָבוּן שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַקִּיהוֹת אוֹכְלוֹת אוֹתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גבי בוסר מה אית לך מימר. כלומר מ''ט דקתני במתני' אוכל בו פתו וכי ראוי לאכילה הוא וקאמר ר' אבון אין שכן דרך הקיהות אוכלות אותו כלומר אלו שאוהבין לאכול מידי דאית ביה קיוהא ואוכלין פתן עמו:

משנה: 12b זֵיתִים שֶׁהִכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ חֲצִי לוֹג כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ כּוֹתֵשׁ בַּשָּׂדֶה וְכוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. וּשְׁאָר כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן כְּעוֹנָתָן לְמַעֲשְׂרוֹת כָּךְ עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית. לפי שאסור לקוץ את האילן בשביעית משיתחיל לעשות פרי שהוא מפסיד הפרי וכתיב לאכלה ולא להפסד:

כל האילן משיוציא. משיתחילו העלין להיות ירוקין:

ובה''א החרובין משישלשלו. משיתחילו להכביד ויראו בהן כמין שלשלת של חרובין:

משיגרעו. משיעשו בוסר כשיעור פול לבן וזהו נקרא גרוע ובגמרא דהכא מפרש משיזחלו מים מל' כי יגרע נטפי מים וחד שיעורא הוא:

משיניצו. משיגדל הנץ עליהן סביב:

ושאר כל האילן משיוציא. הבוסר שלו וכשיגיעו לשיעורים הללו שנשנו אסור לקצצן בשביעית:

וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות. שכבר גדלו הפירות עד שהגיע לעונת המעשרות האמור בהן מותר לקוצצו בשביעית לפי שזה כבר הוציא פירותיו ובטל דין שביעי' ממנו וכן קודם שיתחילו לעשות פרי מותר לקוץ לעצים בשביעית ומשום חוצץ אילנות טובים ליכא דהכא מיירי שהוא מעולה בדמים לעצים יותר מלאילן:

וכמה. יהא בזית ולא יקוצנו. האי דינא לאו אשביעית קאי אלא בעלמא ומשום קוצץ אילנות טובים כדדרשינן מדכתיב כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות:

רובע. הקב משום דזיתים חשיבי שיעורו ברובע ובדקל שיעורו בקב שאם עושה קב תמרים לא יקוצנו ואין הלכה כרשב''ג:

הכניסו חצי לוג שיכול להוציא חצי לוג שמן מסאה:

מתני' זיתים שהכניסו רביעית לסאה. שמסאה מהן יכול להוציא רביעית לוג שמן פוצע דרך הזיתים לפצוע אותן כדי למתק מרירותן ואוכל בשדה דלאכילה הוא דחזו אבל אין סכין דלא חזי לסוך ואין סכין אלא בדבר שדרכו לסוך כדתנן לקמן (בפ''ח):

הכניסו שליש. שיכול להוציא מהן שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה. א''נ שליש הוא שליש לוג וכדמפרש בגמ' כגון שהן עושין ג' לוג לסאה כשיגמרו וכשהכניסו שליש הלוג שהוא תשיעית ממה שראויין לעשות כשיגמרו כותש וכו' וכך עונתן למעשרות:

ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות. המפורש לקמן בפ''ק דמעשרות כך עונתן לשביעית לאכול מהן דדוקא תאנים וענבים וזיתים שדרך לאכול מהן קודם שנתבשלו יפה התירו לאכול מהן בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות אבל לא בשאר פירות לפי שלא התירו אלא כדרך שאוכל בשאר שני שבוע:

הלכה: זֵיתִים שֶׁהִכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה כו'. מַהוּ שְׁלִישׁ לוֹג. מַתְנִיתָא שֶׁהֵן עוֹשִׂין שְׁלֹשֶׁת לוּגִין לִסְאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' שלשולן היא חנטן. לענין מעשרות קאמר דאמור רבנן באילן אזלינן בתר חנטה לפי השנה שחנטו מתעשרין אבל עונתן למעשרות מפורש בפ''ר דמעשרות משינקדו:

משיזחלו מים. כשסוחט מוציאין מים:

מה. ושואל הש''ס מאי משהכניסו רובע דקאמר אם רובע נץ או רובע זיתים:

א''ר יונה. ומאי תיבעי לך לאי דהוא נץ שהוא עושה רובע זיתים כלומר לאיזה דבר הוא הנץ אלא שמשערים לפי הנץ שהוציאו כמה זיתים יכולים להיות ממנו ואם היה כל כך שיעשה רובע זיתים קאמרי אנא:

גמ' מהו שליש לוג. כלומר דמפרש מהו שליש אם שליש ממה שמוציא לסאה כשיגמרו קאמר או שליש אחר. וקאמר הש''ס לוג. כלומר שליש לוג הוא ולא שליש מסאה וכדמפרש ואזיל מתני' וכו' דמתני' מיירי שהן עושין ג' לוגין לסאה כשיגמרו וכשהכניסו שליש הלוג שהוא תשיעית להסאה כשיגמרו עונתן אז כותש וכו' וכך למעשרות וכדפרישית בל' הב' במתניתין והוא העיקר:

כְּתִיב כִּי יוֹבֵל הִיא קוֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם וְגוֹמֵר. מַה הִיא קוֹדֶשׁ אַף תְּבוּאָתָהּ קוֹדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר יונה וכו'. כמו ועוד א''ר יונה כדמייתי לכל הני מילתיה אהדדי:

חד לתלת מאה וארבעים קיים בה. מנין ישל קדריש שלא ישאירו זיתיך כ''א חלק אחד קיים מנין ישל שעושה האילן:

כתיב כי עץ נשא פריו. ישא פריו מבעי ליה אלא מגיד שלא נשא פריו בעוה''ז כראוי ולזה אמר הנביא שלעתיד תראו מה שנושא פירות ותאמרו כי עץ נשא פריו עכשיו וכן ותאנה וגפן נתנו חילם:

כתיב כי יובל היא קודש. ודריש היא יתירא לרמז מה היא קודש הארץ אף תבואתה קדש ויש לנהוג בפירות שלה קדושה בשנת הקדש ולפיכך לא ניתן אלא לאכילה ולא להפסד:

רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה מְנַשֵּׁק לְכִיפְתָא דְּעַכּוֹ וְאָמַר עָד כֹּה הִיא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי זְעִירָא עָבַר יוֹרְדְּנָא בְּמָנוֹי. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִתְעַגֵּל בַּהֲדָה אֵילוּסִיס דְּטִיבֵּרִיָּא. רִבִּי חִייָה רוֹבָה מַתְקַל כִּיפֵי. רִבִּי חֲנַנְיָה מַתְקַל גּוּשַׁייָא לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחָנֵּנוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתקל כיפי. היה שוקל האבנים לידע אם כבר הוא בא''י מפני שאבניה יותר כבדים הן וכן גושי האדמה שלה ולקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך וגו' ומר מקיים רישא דקרא ומר לסיפיה:

מנשק לכיפתא דעכו. שהיא גבול א''י והיה מנשק לכיפי סלע אשר שם ואמר עד כה היא ארעא דישראל והיה מחבב אף הגבולין שלה:

עבר ירדנא במנוי. שלא היה לו במה לאחוז על מעברות הירדן ועשה מהבגדים שלו כדי לאחוז בו כדרך שעושין בחבל מפה ומפה לאחוז בו ולעבור על המעברת:

מתעגל בהדא אליסוס דטבריא. מחוז של טבריא הנקרא כן והיה מתעגל עצמו על הארץ וכל זה מפני חיבוב קדושת הארץ:

משנה: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הֶחָרוּבִים מִשֶּׁיְּשַׁלְשְׁלוּ וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיַגְרִעוּ וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיֵּנִיצוּ וּשְׁאָר כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וְכָל הָאִילָן כֵּיוָן שֶׁבָּא לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת מוּתָּר לְקוֹצְצוֹ. וְכַמָּה יְהֵא בְזַיִת וְלֹא יְקוֹצֶנּוּ רוֹבַע רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַזַּיִת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל האילן משיוציא. משיתחילו העלין להיות ירוקין:

ובה''א החרובין משישלשלו. משיתחילו להכביד ויראו בהן כמין שלשלת של חרובין:

משיניצו. משיגדל הנץ עליהן סביב:

ושאר כל האילן משיוציא. הבוסר שלו וכשיגיעו לשיעורים הללו שנשנו אסור לקצצן בשביעית:

רובע. הקב משום דזיתים חשיבי שיעורו ברובע ובדקל שיעורו בקב שאם עושה קב תמרים לא יקוצנו ואין הלכה כרשב''ג:

הכניסו חצי לוג שיכול להוציא חצי לוג שמן מסאה:

הלכה: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין כו'. תַּנָּא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא חֲרוּבִין שִׁלְשׁוּלָן הוּא חֲנָטָן. גְּפָנִים מִשֶּׁיַגְרִיעוּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִשֶּׁיִּזְלְחוּ מַיִם. כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מַיִם יְזוּקוּ מָטָר לְאֵידוֹ. זֵיתִים מִשֶּׁיֵּנִיצוּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִשֶּׁהִכְנִיסוּ רוֹבַע. מַה רוֹבַע נֵץ אוֹ רוֹבַע זֵיתִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְאֵי דוּ נֵץ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רוֹבַע זֵיתִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

משיזחלו מים. כשסוחט מוציאין מים:

מה. ושואל הש''ס מאי משהכניסו רובע דקאמר אם רובע נץ או רובע זיתים:

אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי יִשַּׁל זֵיתֶיךָ. חַד לִתְלַת מֵאָה וְאַרְבָּעִין קִייֵם בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ מַגִּיד שֶׁלֹא נָשָׂא פִרְיוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּתְאֵינָה וַגֶּפֶן נָֽתְנוּ חֵילָם מַגִּיד שֶׁלֹא נָֽתְנוּ חֵילֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר יונה וכו'. כמו ועוד א''ר יונה כדמייתי לכל הני מילתיה אהדדי:

חד לתלת מאה וארבעים קיים בה. מנין ישל קדריש שלא ישאירו זיתיך כ''א חלק אחד קיים מנין ישל שעושה האילן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source